סימון מזון.

בישראל סימון מוצרי מזון הוא תחום מעוגן ומוסדר בחקיקה. על פי תקנות בריאות הציבור (מזון) – סימון תזונתי ותקן ישראלי 1145 - סימון מזון ארוז מראש, מחויב כל יצרן מזון, יבואן או משווק לעמוד בדרישות החוק ולסמן על מוצריו הארוזים מראש מידע נרחב אודות המוצר:

• מידע על חומרי המוצא (Ingredients) וכן תוספות טכנולוגיות המשמשים לייצור מוצר המזון.
• מידע תזונתי (nutrition labeling) כגון: הערך הקלורי של המזון ותכולת החלבונים, הפחמימות, השומנים והנתרן.
• מידע בסיסי נוסף כגון: שם היצרן, כשרות, הוראות אחסון, תאריך תפוגה וכדומה (למידע נוסף המופיע ע"ג תווית המזון לחץ כאן).

מעת לעת נוספות דרישות סימון חדשות, מתבצעים עדכונים ושינויים בתקנות, על כן נדרש מעקב, ערנות מתמדת והערכות מבעוד מועד לכניסתם לתוקף של השינויים הנ"ל. חל איסור מוחלט לייצר, לייבא או למכור מוצר ללא התאמה לדרישות התקן. העובר על חוק זה צפוי לעמון לדין בגין עברות אלו.
 
בשנים האחרונות, גוברת דרישתם של הצרכנים למידע מפורט אודות המזון אותם הם רוכשים בסופר או צורכים במסעדה וזאת כחלק מהעלייה במודעות לאורח חיים בריא, שמירה על משקל תקין, הימנעות מרכיבים לא בריאים, נושא אלרגיות למזון וכו´ 
 
תווית המזון צריכה להיות פשוטה להבנה ואמורה לסייע לצרכנים:

• בתכנון התפריט היומי.
• בבחירת מזון עם פרופיל תזונתי משופר.
• בהשוואה בין מוצרי מזון דומים.
• בשמירה על בריאותם ובטיחותם של הצרכנים העלול להיגרם מצריכת המוצר או המזון. לדוגמא, מידע לגבי רכיבים אלרגניים (למשל, לגלוטן) או מידע לגבי שאריות חרצנים העלולים לגרום לחנק או שבירת שיניים..

בנוסף לפירוט המידע המופיע על אריזת המזון, החקיקה מתייחסת גם לאופן הצגתו של המידע על גבי אריזת המזון. היצרן מחויב לעמוד בתנאים מינימאליים ולהציג את המידע בדרך מסוימת המתייחסת בין היתר למקומה של התווית, לגודל הגופן, לכותרות, לשפות, לסדר הצגת המידע (כגון: סידור המרכיבים על-פי משקלם במוצר), למידות שלפיהן המידע מוצג (לדוגמא: הצגה ב-100 גרם או ב-100 מ"ל מוצר, ביחידה או במנה הגשה מומלצת) וכו´.